#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסח.
1) מהו
מוליאר 2) מהו אנטיכי 3) לאיזה ענין נאמר שמוליאר הגרוף שותים הימנו בשבת ומאנטיכי אין שותים?
"	"1) רש""י פירש כלי שיש בו בית קיבול קטן מחובר מבחוץ
לדופנו ונותן שם גחלים והמים בקיבולו הגדול. והביא פירוש רבותיו שהוא כלי מחרס שיש לו שני שוליים.<br>2) רבה אמר בי כירי והיינו שיש
חלל בכירה שבו נמצאים הגחלים והמים נמצאים בחללה השני ודופנה עב וחם מאד כיון שהאור תדיר בתוכה כל ימות החול. רב
נחמן בר יצחק אמר בי דודי והיינו יורה גדולה שיש לה שני שוליים ונותנים גחלים בין שניהם והמים על העליונים.
ולרבותיו של רש""י יש בו מחיצה<br>בין המים לגחלים.<br>למ""ד בי דודי אסור כ""ש בי כירי אסור, למ""ד בי כירי אסור אבל בי דודי
מותר. וברייתא כרנב""י שנחושתה מחממתה, לרש""י לשון שוליים, מתוך שהשוליים מכוסים חומם משתמר ואע""פ
שגרפו הגחלים, ולרבותיו של רש""י כיון שהיא מנחושת היא משמרת הרתיחה.<br>3) רש""י פירש שמהמוליאר
הגרוף שותין בשבת כיון שאינו מוסיף הבל במים אלא משמר את החום שעשו הגחלים ומאנטיכי אפילו גרופה אין שותים כיון
שמוסיפה הבל. וה""ר פורת (בתוד""ה מוליאר) פירש
מוליאר הגרוף שותים הימנו בשבת היינו שמוזגים המים חמים ביין לפי שהמים אינם כ""כ חמים במוליאר שיתבשל היין
מן המים שמוזגים לתוכו אבל אנטיכי אע""פ שגרופה אין שותים הימנה לפי שהאנטיכי חמה יותר ומתבשל היין מן המים
בשעת מזיגה <sup>צ</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צ.  והרשב""א הביא את
פירוש רבינו יונה שאסרו האנטיכי מפני שרגילים לתת בו מים תמיד וחששו שישפכו לתוכם בשבת ולבסוף יתחממו בתוכו,
ולפיכך אסרו אפי' המים שהוחמו מע""ש שמא יוסיף בו מים בשבת. והרשב""א פירש שלמוליאר הגרוף מותר לתת
מים בשבת מפני שהם רק מפשירים ולא מגיעים לבישול אבל לאנטיכי אסור מפני שלעולם יגיעו לבישול מפני חומו הרב, ופירש הר""ן דאנטיכי
הוה כלי ראשון שהגחלים תחתיו אבל מוליאר לא הוי כלי ראשון דהגחלים בצידו.</span>"	שבת מא. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסט.
מיחם שפינה ממנו המים האם מותר ומדוע ליתן בו מים
1) מועטים 2) מרובים? "	"1) אסור כיון שהמים מתבשלים. ולר' יהודה הסובר שדבר שאין
מתכוין אסור יש כאן גם צירוף לדעת התוס' (ד""ה לא) שבכל שהוא הוי צירוף.<br>2) מדיני בישול מותר כיון
שהמים אינם מתבשלים. מדיני צירוף לר' יהודה אסור, לרש""י דוקא כשממלא כולו ולתוס' אפילו בכל שהוא. לר' שמעון
מותר דסובר שדבר שאין מתכוין מותר, ולא הוי פסיק רישיה כמו שכתבו התוס' (ד""ה
מיחם) <sup>צא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צא.  והראב""ד כתב דהוי
פסיק רישיה וגם לר""ש אסור, ואביי שהתיר לר""ש הוא לפני ששמע מרבא דר""ש מודה בפסיק רישיה,
רשב""א.</span>"	"שבת מא. -
מא: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קע.
מיחם שפינהו מן האש ויש בו מים חמים האם מותר ומדוע לתת בו
מים 1) מועטים 2) מרובים? "	"1) אסור כיון שהמים מתבשלים.<br>2) מדיני בישול מותר כיון
שהמים אינם מתבשלים. לרש""י גם לא שייך צירוף במיחם שיש בו מים. לר""י (בתוד""ה לא) אם ממלא את כולו ולתו""י (ד""ה לא) אם הצטננו החמים שייך צירוף, ולר' יהודה אסור אף אם
אינו מתכוין לצירוף ולר""ש רק אם מתכוין."	"שבת מא:
ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעא.
בכל התורה ובשבת מה דין העושה מלאכה שא""צ לגופה באינו
מתכוין? "	"כתבו התוס' (ד""ה מיחם) דלדעת ר' שמעון אסור מדרבנן. לדעת ר' יהודה
לרש""י אסור מדאורייתא, לתוס' בכל התורה אסור מדאורייתא ובשבת אסור מדרבנן ואם זה פסיק רישיה אסור
מדאורייתא."	שבת תוס' מא:		
